הקורסים

סמינרים קליניים

 

הסמינר הקליני מתמקד בהבנת הקליניקה והטכניקה הטיפולית לאורן של הגישות הטיפוליות הנלמדות. הסמינר מושתת על הדרכה קבוצתית ומהווה רכיב מהותי בתוכנית הלימודים. במהלך כל השנה תנותחנה פגישות טיפוליות כתובות שיביאו המשתתפים בקבוצה, מתוך עבודתם הטיפולית.

הנושאים של הסמינרים הקליניים עוברים כחוט השני בשלבי התפתחות הטיפול ויעסקו ב: סוגיות של התחלה, החזקה וסיום הטיפול, ייצוגי הלא מודע בגוף ובמילה, חלומות, אסוציאציות, והניסיון לדעת את הבלתי ניתן לידיעה, חיפושים וגילויים הדדיים בחדר הטיפולים, על התנועה בין היש לאין .                           

 

קורסים קליניים

 

ממעמקים-

החשיבה והטכניקה של פרויד במבחן השנים

עקרון העונג, עולם החלומות, ההרס והתוקפנות – סוגיות יסוד אלו הנם התשתית של חווייתנו האנושית, ובדיוק בהן עוסק מייסדה של הפסיכואנליזה. למעשה, מבלי משים הפכו מושגיו של פרויד לחלק מאוצר המילים הפסיכולוגי שלנו: מחשבות ורגשות לא מודעים, קונפליקט, פשר החלומות, חושניותה של הילדות. אך במהלך חמישים השנים האחרונות עברה החשיבה הפסיכואנליטית הרחבה והתמרה עצומות. לאורם וכנגדם יצרו תיאורטיקנים דינאמיים מאוחרים יותר. התיאוריה ומייסדה שינו את תפיסת האדם ואת התפיסה הטיפולית. הם הפכו לאקלים, לשגריריו של הלא מודע והלא מוכר המצוי בתוכנו.

קורס זה נועד לקרוא מחדש בחלק ממאמריו המכוננים של פרויד. הקריאה תעקוב אחרי ציוני דרך בהתהוות תפיסת המטפל והטיפול הנפשי. נתייחס למושגים תיאורטיים וטכניים ספציפיים שפרויד הגדיר - כמו למשל 'סימפטום נפשי' - ונבחן את מידת הרלבנטיות שלהם למטפלים ומטופלים בני ימינו. נבחן תיאורי מקרה של פרויד וננסה לבחון דרכם את המתח הקיים תדיר בין התיאוריה של הטיפול לבין הפרקטיקה שלו.

חדר משלך

על מסגרות ועל תהליכים - בתוך החדר והשעה -ומחוצה להם

 

החדר הזה שאנו מטפלים בו, האם הוא חדר משחקים, חדר ניתוח, חדר תינוקות או חדר חזרות? גישות פסיכואנליטיות שונות תופסות אותו באופן שונה למדי. קורס זה יעסוק ביסודות הטכניקה האנליטית כפי שהן משתקפות בגישות אלו. מתוך כוונה לאפשר מרחב לכל אחד מהתלמידים לפתח ולשכלל את הסגנון הטיפולי האישי שלו, ניתן מקום לתיאוריות קלאסיות לצד תיאוריות חדשניות יותר ונכיר בערך הסגולי של כל אחת ואחת מהן.

נדון, בין היתר, בהתייחסות השונה של האסכולות האנליטיות למסגרת הטיפולית, בסגנונות ההקשבה השונים לחומר הטיפולי והפירוש/אי-הפירוש הנגזר מהם ובהיבטים של הקשבה, החזקה והכלה והאופן בו הם משתנים לאורך שלבי הטיפול השונים ומאותגרים ברגעי תוקפנות, דיסוציאציה ורגרסיה. 

נקרא, נחלום ונלוש ביחד את החומרים התיאורטיים במאמץ להפיח בהם חיים, לחבר אותם לפרקטיקה היומיומית בחדר הטיפול, ולהפוך אותם לשלנו.

על אי היכולת לשחק

המרחב והנוכחות של דונלד ויניקוט וממשיכי דרכו

קורס  יעסוק במרחב הטיפולי על פי גישתו של ויניקוט , וידון במושגים המרכזיים בתיאוריה של ויניקוט, בהם – עצמי אמיתי ועצמי כוזב, האילוזיה, סביבה מחזיקה, המרחב המעברי והאובייקט המעברי,  התיחסות אובייקט והשימוש באובייקט, הרגרסיה לתלות. המושגים ילמדו כחלק מדיון בתפקידו של ויניקוט כמגשר בין הפסיכואנליזה המסורתית, לבין הטיפול הפסיכואנליטי בן זמננו.כמו כן יוצג תפקידו המרכזי של ויניקוט כמעצב של הדיאלוג הטיפולי ותפקידו של המטפל בפסיכואנליזה, באופן המשפיע עד היום על תפיסת עמדתו של המטפל, כדמות הנענית לצרכיו של המטופל ומספקת אותם. הכרת המושגים תעשה על ידי קריאה מודרכת של מאמרים מרכזיים של ויניקוט.

פסיכופתולוגיה של חיי היום יום-

 

הפרעות ואישיות

התנסויות באבחנה מבדלת

לחוויה האנושית השלמה יש השלכות רבות , החל בייסודן של דתות וכלה בגבולות הטירוף והסבל האנושי.  בקורס זה נעשה נסיון  להבין עיוותי התנהגות חסרי הגיון, מה בדיוק השתבש, ונמצא דפוס חוקיות כלשהו שיוביל לנוסחאות שיעמדו במבחן ההוכחה המדעית. 

בעזרת המודל הרפואי נלמד לספר מה יש למטופל שלנו, ממה הוא סובל בעבר ובהווה, מהי התמונה הקלינית המאפיינת אותו, לאילו השפעות סביבתיות הוא נתון ומה רמת תפקודו בפועל. בעזרת המודל הפסיכודינאמי נלמד לספר לא רק מה יש למטופל אלא גם מי הוא כאדם, מהו מבנה האישיות שלו, כיצד היא מתארגנת בתחומי החיים השונים ומהי רמת תפקודו הנפשי.

הלמידה תשים דגש על העמקת הידע התיאורטי בתחום הפרעות הנפש, הפרעות האישיות, ארגון אישיות, כוחות האגו כולל סוגים של מנגנוני הגנה, תפיסת העצמי והאחר ועוד. באמצעות תרגול נלמד לחוות את היתרונות והחסרונות שבין בניית סיפור אבחוני דרך תהליך של התאמת המידע אודות המטופל לקטגוריות מובנות וקיימות לעומת בניית סיפור אבחוני בלעדיהן.

 

 מצבי חרום נפשיים

 התבוננות קלינית על האבחון והטיפול בטראומה ובפוסט-טראומה

"הסבל הוא חלק שלא ניתן למחוק מן החיים, כמו גם הגורל והמוות. בלי סבל ומוות חיי האדם לא יכולים להיות שלמים" , כתב ויקטור פרנקל (1963) בספרו "האדם מחפש משמעות". ההתמודדות עם סבל כנתיב לצמיחה וכנקודת מפנה נזכר בכתובים משחר הימים. ההיסטוריה גדושה בסיפורים ועדויות אותנטיות של אנשים אשר התמודדו עם משברים שטלטלו אותם עד לשורש הוויתם, נאבקו עם סבל קשה מנשוא אך גם הגיעו תוך כך לגיבוש תובנות חדשות על עצמם ועל החיים.  . כמטפלים אנו נפגשים לעיתים קרובות עם החויות הטראומטיות שעברו המטופלים שלנו. יתרה מכך, סיבת הפנייה לטיפול  או ה"נושא המרכזי" קשורים קשר הדוק לחוויות טראומטיות ולהשפעה שלהם על עיצוב הדרך בה המטופל תופס את המציאות סביבו, על מנגנוני ההגנה שהוא מפעיל ועל דרכי ההתמודדות ההרסניות שבהן משתמש.
בקורס נתוודע לדינמיקה של טראומה לסוגיה ולאפשרות של השימוש בגוף כמשאב מחזק וכמנוף להחלמה ונתמקד בכוחה של מצוקה להניע תהליכי התפתחות אישיים בונים, כמו כן ילמדו כלים ל"עזרה ראשונה נפשית" לטיפול ראשוני בטראומה אקוטית ויומיומית.
 

שלי- שלי, שלך-שלי-

על צרות עין, חמדנות ותיקון. השלכה, הפנמה וטכניקה עפ"י מ' קליין וממשיכי דרכה

מטרת הקורס היא להתבונן בקרוב במושגים המרכזיים בתיאוריה ובטכניקה הטיפולית שהיטוותה מלאני קליין, שהניחה יסודות לעבודה פסיכואנליטית עם ילדים ועם מושגים חדשים ופורצי דרך, מהפנטזיה הלא מודעת ועד הזדהות השלכתית.

תוך קריאה בכתביה ננסה לעקוב אחר התפתחות החשיבה הקלייניאנית, ונתבונן יחד בוינייטות קליניות , תוך הנגשת החומר התיאורטי, במטרה לעבד את החומרים ולהפכם להיות חלק שלנו.

 

ביתא ואלפא זיכרון ותשוקה

איך חושבים ואיך (לא) מטפלים עפ"י וו' ביון וממשיכי דרכו

הקורס יעסוק בהיכרות ראשונית עם מחשבתו של ביון אודות תהליכי חשיבה וחלימה, כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את החיים הנפשיים. הלימוד יעשה באמצעות קריאה משותפת במאמריו, תוך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון מיכל-מוכל, פונקציית אלפא, PS, > --- < D contact barrier,  חלימת ערות, הרשת והבנת האופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה במצבים פסיכוטיים ולא פסיכוטיים. יודגש השימוש הקליני ברעיונות אלו ובאופן שבו הם מאפשרים פתיחת אפשרויות התמודדות עם מצבים קליניים קשים. ההיבט הקליני יובא דרך קריאה בסמינרים הקליניים אותם הדריך ביון ובעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים.

 

וכשאני לעצמי..

הטיפול באדם שמתחת לאגו, עפ"י קוהוט וממשיכי דרכו

קוהוט אמר וציטט : אדם נולד שבור. חייו הם תיקון. אנו עסוקים בלאסוף את עצמנו בכל רגע נתון מחדש. מידת השבירות היא שונה מאחד לשני, והעצמי בהתהוות כל הזמן. איך שאני כרגע זה לא איך שאהיה עוד רגע וחסד האלהים הוא האיחוי. ההחלטה של קוהוט לחבר בין שתי המילים הנפרדות 'זולת' ו'עצמי' וליצור את מושג ה'זולתעצמי' משקפת את התפיסה הקוהוטיאנית לגבי אופן סיפוק הצרכים הנרקיסיסטיים בהתפתחות ובטיפול. הקורס יעסוק בהכרות עם עיקרי התפיסה של פסיכולוגית העצמי ובמהות המושגים המרכזים של התאוריה: עמדה אמפתית, צרכים והעברות נרקסיסטיות , נוכחות זולת עצמי, תוך קריאה בכתבי קוהוט ותאורטיקנים נוספים השייכים לאסכולת העצמי .

 

Love in the afternoon

שני סובייקטים – חדר אחד, מיטשל והאסכולה ההתיחסותית

כשאנחנו  מתבוננים על הדרך שהפסיכואנליזה עברה מפסיכולוגיה של אדם אחד לפסיכולוגיה של שניים , אנחנו נעים מהתפיסה הקלאסית של פרשנות של המשאלות הלא מודעות והמניפסט של פרויד לגבי העמדה המתנזרת של המטפל , הסמכותית, האובייקטיבית, הניטראלית  שפרויד פרסם במאמרים הטכניים  שלו, דרך הפסיכואנליטיקאים של פסיכולוגית האגו האמריקאי אשר עשו מהרעיונות האלו "כזה ראה וקדש" ומשם בהדרגה וגם באופן דיאלקטי לפסיכולוגיה של שני אנשים שמערבת גם את ההבנה של התפתחות תקינה וגם של פסיכופתולוגיה, גם של טיפול כמשהו נעוץ באיזשהו קונטקסט בינאישי או חברתי ובהתאם לכך המוקד בטיפול עובר למערכות יחסים בינאישיות .

הדגש הופך להתייחסות לצרכים מוקדמים , רגשיים ומנסה  לספק אותם במסגרת הקשר הטיפולי והמודל עצמו הופך להיות של שניים גם בתוך הטיפול, משהו הדדי של שתי נפשות שנפגשות ביחד ויוצרות איזושהי יצירה משלהן.

בקורס נעקוב אחר התפתחותה של הגישה, נראה מהיכן שאבה את השפעותיה הפילוסופיות הפסיכולוגיות וכיצד צמחה. נבחן מספר נושאים בהם עסוקה הפסיכולוגיה ההתיחסותית, נעסוק בגוף ובביטוי הלא ורבלי בטיפול וכן בויסות הדדי, סובייקטיביות, סמכות, ריבוי האני, סוגיות של העברה-העברה נגדית, חשיבות ה enactment  ומקומו של  ה self disclosure  . בקורס נקרא חומרים העוסקים במושגי היסוד ונעשה חיבור בין התאוריה לקליניקה.

 

מישהו להאמין איתו

על אזור האמונה של אייגן וה- O של ביון המאוחר

כולנו מתים בילדות, אומר מייקל אייגן, פסיכואנליטיקאי, מיסטיקן וסופר. "ומאז אנחנו נושאים איתנו עצמי מת, או עצמי מת באופן חלקי, או בית קברות שלם של עצמיים מתים". (מתוך ראיון אשר פורסם לראשונה במגזין חיים אחרים, ירחון אלטרנטיבי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית, גיליון ספטמבר-אוקטובר )

מייקל אייגן אחד הפסיכואנליטיקאים הבולטים והפוריים בפסיכואנליזה בת זמננו. ניתן לראות את מכלול כתביו של אייגן כחיפוש מתמשך ומתפתח אחר חוויית החופש של האדם, המתהווה מתוך תנועה בין מגוון החוויות הנוצרות בתוכו, במגעו עם זולתו ובהתמסרותו מלאת השחרור והאימה להשפעתם הבלתי פוסקת של החיים עצמם. 

 

בקורס זה נתחיל להתוודע לגל החדש שהולך ומתרקם במרחב הפסיכואנליטי, והמתייחס למרחב שנמצא מעבר לתוך-אישי ואף מעבר לזה הבין-אישי. המדובר הוא במרחב המכונה על-אישי (טראנס-פרסונאלי).

מבוא ללקאן

שרשרת המסמנים הלאקניאנית ואי-היכולת לבחור

כתביו של לאקאן מוגשים לקורא במתכונת ייחודית, השונה מזו האוניברסיטאית. הלמידה תדרוש מאמץ שונה שייפתח מקום לחשיבה, להתלבטות ולדיון. העיון המשותף מתאים לכך במיוחד.

לקראת כל מפגש נקרא קטעים מתוך פרקים נבחרים של כתביו. בתוך כך נתרכז בסוגיית "האיווי ופירושו" מתוך הסמינר ה- VI של לאקאן, "האיווי ופירושו". הלומדים ישתתפו באופן פעיל ביצירת השיח ובתרגומו לפרקטיקה הקלינית, תוך התייחסות לסוגיות מפתח המעסיקות הן את המטופל והן את המטפל, הן את התיאורטיקן והן את הקלינאי, כל אחד מהם מזווית ראייתו ואחריותו הוא.

 

הכמיהה אל 

סופיות, אל-סופיות ופסיכואנליזה

בבסיס נסיונות הגדרת המטפיזיקה של האנוש – אותו צביון המכונה לחילופין רוח, נפש, פסיכה, תודעה, ועוד (spirit, psyche, consciousness), וביתר שאת ביסוד תקוות פענוח והַנסָחה של תורת אישיות – מושתתת התשוקה. הגדרת אופייה מהווה נקודת שיגור מבחינה בין ההצעות השונות. התשוקה, הלא היא התנועה והכמיהה אל – ' , ממשיכה לעבור על פני רצף השנים והדורות גלגולי שורש וכיוון. בהתאמה, מוגדרת היא בכל פעם מחדש, על פני מנעד רחב של ניסוחי שיח וכתב. סיכום תולדותיה של הפילו[1]-סופיה – כמו גם של תולדתה הדחוסה יותר הפסיכולוגיה – הריהו תמצות סיפורי רצון האנוש על שלל גלגוליו.

 

כך, מתוך האזור האקזיסטנציאליסטי ננסה להעפיל עוד צעד אחד בלבד אמנם, אך צעד קריטי. במסגרת המפגשים של קורס זה נכיר אפשרות חדשה לאינטגרציה של אסכולות טיפוליות שעד עתה נחשבו מתחרות. נציע תיאוריית – על, במסגרתה נראה כיצד התנועה בין הסופיות לבין האל-סופיות מהווה גרעין ממנו ניתן לרקום ולשזור ענפים ושכבות לאין ספור של האנושי.

במסגרת העיון המוצע להלן, נבקש להרהר עוד אודות התשוקה. נמשיך ישירות מהיכן שהסתיימה הפסקה האחרונה.

ואולם, סתירה מזמנת תהיה אודות עקרון רחב יותר וממילא, יש להניח, ראשוני יותר. שרש מקורי שכזה עשוי לאפשר ארגון מחודש של הצדדים[2] תחת מסגרת או חסות מיישבים. נבקש אם-כן להעפיל אל מקום שנמצא מעבר, מעבר לצדדי הסתירה. נתור אחר מקום שורשי יותר, על פיו עשויות לפתע להתראות הפאות השונות – כרב-גוניותו של עניין אחד.

 

בנוסף לערך האינטגרטיבי נמצא את התיאוריה מאפשרת הבנה חדשה ומתוכה תגובה חדשה לתכנים שמביא המטופל ולאלו שמתעוררים בתוכנו אל מולם.

Twice