בין משמעת למשמעות

משמעת ומשמעות – שני מונחים שמצלצלים דומה, אך הינם שונים בתכלית. האחד שייך למערכת החינוכית – משמעת, והאחר שייך לזו הטיפולית – משמעות. להלן ננסה לסמן קווי מתאר ראשוניים למעבר בין העמדות.

משמעת – מתבססת על גבולות חיצוניים ופיקוח הבאים מן החוץ.

משמעות – מתבססת על גבולות פנימיים, חוויה ורצון אישי.

מעבר מעמדה חנוכית לעמדה טיפולית – כיצד?

הבנו שהיכולת לטפל, מתחילה בעצם ההבנה שאנו רואים את מציאות דרך העיניים שלנו בלבד – ואנחנו לא יודעים מה האחרים חווים ככלל, וכלפינו בפרט. טענו שאם נפתח עצמנו לחווייתו של האחר, אפשר שנמצא עצמנו מאד מופתעים.

אך כיצד ניתן לעשות זאת? כיצד נעבור מעמדה המקנה משמעת לעמדה המאתרת משמעות?

נצייר שלושה שלבים במעבר מעמדה חינוכית (1+2) לטיפולית (3):

  1.  התבוננות פנימה על עצמי – מה אני מרגיש על עצמי? מה הוא רצוני? פחדיי? משאלותיי? (מעין חשבון נפש פנימי).

  2. התבוננות מבחוץ על האחר – מה אני חושב עליו? איך לדעתי נכון שהוא יתפקד? (מעין שופט חיצוני).

  3. התבוננות פנימה על עצמי, מתוך נקודת המבט של האחר – מה הייתי מרגיש עכשיו לו הייתי הוא? מה היו פחדיי? ומה משאלותיי? (מהו חשבון נפש שהייתי עושה על עצמי לו הייתי הוא).

 

הבהרה

לשאת עמימות, אמביוולנטיות ומורכבות, קשה לנו. ולכן נוטים אנו "לקרוס" לקטבים. כלומר, לבחור צד. לענייננו, לנקוט בקוטב המציאות החיצונית ותביעותיה ולהתמקם בעמדה חינוכית, או להיות קשובים לחוויה הסובייקטיבית ולנקודת המבט של מי שמולנו, ולהתמקם בעמדה טיפולית.

לרגעים, נקיטת עמדה קוטבית כזו או אחרת, זה טבעי ואפילו מתבקש. לרגעים בלבד. אולם השאיפה הנה לתת את הדעת על שני הקטבים ולנוע ביניהם בגמישות, ללא הכרעה נוקשה וחד משמעית ביניהם.

ד"ר צמח אסיף, פסיכולוג קליני

מנהל אקדמי של תמורות בית -הספר

לפסיכותרפיה דינמית