לאחר קרוב לשלושים שנים של כתיבה ופרקטיקה טיפולית, טובע פרויד (1923) את המונח 'תגובה טיפולית שלילית', אשר מייצג את התנגדות חריפה ביותר לטיפול. זהו המקום בו אנו, כמטפלים נפגשים עם מטופלים אשר "כל פתרון חלקי, שראוי היה להביא שיפור או היעדרות ארעית של הסימפטום - והוא אמנם מביאם אצל אחרים - אצלם הוא גורם חיזוק-לשעה של חוליים. מצבם בשעת הטיפול הולך ורע תחת להשתפר" (עמ' 163). 

כמטפלים מנוסים, כולנו נפגשים עם מצבים קשים אלו אשר עשויים להותיר אותנו לכודים בחזרתיות נוקשה של המבנה והסמפטום, חסרי אונים אל מול חוסר התוחלת שבנסיונותינו החוזרים לייצר 'משהו אחר'.

נקודת המוצא של התוכנית רואה באימה הראשונית מהתמוטטות (וויניקוט, 1963), אותה 'אימה ללא שם' (ביון, 1964), את מקורות הכיווץ הנפשי המסרב להרפות, הטראומה.

הנפש האנושית נוקטת באסטרטגיות שונות על מנת להתגונן מכיווץ טראומטי זה. במסגרת תכנית הלימודים נקדיש סמסטר אחד עבור כל אחד מארבע  'מבני התגובה' השונים, כפי שיפורט להלן. בנוסף יוקדשו שני סמינרים קליניים יעודיים לתרגול משותף של המעבר מהמרחב העיוני אל זה המעשי.

סכיזופרניה - וההתמודדות עם הגרעין הפסיכוטי שבאישיות

אוטיזם - והתמודדות עם הגרעין הדיסוציאטיבי שבאישיות

בורדרליין - התמודדות עם הגרעין המפוצל שבאישיות

נורמופתיה - וההתמודדות עם הגרעין המסורס שבאישיות

למי מיועדת התכנית

התכנית נפתחה עבור פסיכולוגים קליניים,עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים בהבעה, יצירה ואומנויות קרימינולוגים קליניים ובוגרי תכניות תלת שנתיות בפסיכותרפיה דינמית.

המצע המשותף ללומדים הנו הבשלות והמשאלה להיפתח לרובד נוסף ומעמיק יותר של מורכבות הטיפול הדינמי, הבאים לידי ביטוי ביתר שאת אל מול ההתמודדות עם מטופלים האחוזים בעל כרחם במצבים מנטליים קשים.

 

היעד המשותף ללומדים הנם העניין והמחויבות להעמיק עוד את ההבנה הדינמית אודות אזורים חסומים, נוקשים ועיקשים בנפש, אשר מביאים אותנו המטפלים אל קצה הניסיון, היכולת והידע.

 

בד בבד עם העמקת והרחבת הידע התיאורטי, דגש מיוחד יושם על חיבור עיוני לפרקטיקה הקלינית.

 

קבוצת הלמידה תאופיין באווירה המאפשרת ביטוי אישי פתוח מתוך לכידות, ערבות, והפריה הדדית. 

על תכנית ההכשרה - מצבים מנטלים קשים