העברה

העברה היא מונח פסיכואנליטי transference)  ) המתאר "דפוסים  קשיחים פנימיים של האדם המניעים את ההתנהגותו תוך עיוות של היחס והתעלמות מהיבטים מציאותיים" (קלנר, נעמי). במילים פשוטות העברה היא העברה של דפוסי התנהגות מהעבר להווה. כלומר, מי שרגיל שאביו או אמו תמיד כועסים עליו יחשוב שגם ההבוס שלו בעבודה תמיד כועס עליו, למרות שהבוס לא בהכרח כועס. העברות מתרחשות כל הזמן,  הן לא מודעות, ומאד מפעילות אותנו.


איך נראה את זה בבית הספר?
בבית הספר אפשר לראות את זה למשל בין מורה למנהל: 
מורה ששוחחתי איתה לא מזמן, מספרת לי, שבכל פעם כשהיא נכנסת למנהל לשוחח איתו על דבר מה הקשור בעבודתה היא בטוחה שהמנהל לא מרוצה ממנה. היא מתחילה לדבר, מגמגמת, מרגישה מאד לא בטוחה בעצמה ומתקשה להעביר את המסר. המנהל נותן לה מענה, אך בכל פעם היא יוצאת בתחושה של מפח נפש וחרדה מהמפגש הבא.
ישבנו היא ואני לעשות ברור עמוק יותר של העניין, מסתבר שאביה של המורה אף פעם לא היה מרוצה ממנה. תמיד היו לו טענות כלפיה, על כך שהיא אינה עושה את הדברים כמו שצריך. אביה היה איש חמור סבר, שלא חסך ממנה את מילותיו הביקורתיות.
לאט לאט המורה מגלה כיצד הקושי שלה מול מנהל בית הספר הוא ביטוי עכשווי לקושי שהיה לה בעבר מול אביה. היא מתייחסת אל מנהל בית הספר כאל דמות מעברה, ואינה מצליחה לראות את המנהל באופן מציאותי.
יחד עם העצב שחשה על חווית העבר שלה מול אביה, חשה המורה גם מובנת ומוכלת ורגשות חדשים של תקווה יכלו לעלות, תקווה לעתיד שבו היא תוכל לראות את המנהל באופן מציאותי יותר ופחות להעביר אליו את דמותו המחמירה של אביה. 
המרחב שנפתח ביני לבין המורה איפשר התבוננות על חלקים לא מודעים בנפש שהמציאות מפגישה אותנו איתם באופן יום יומי. האם נסכים להקשיב להם?