על ריבוי השפות וחשיבות האפשרות להקשבה דינמית

נהוג לחשוב שמהלך התפצלות השפות מאז מגדל בבל, מתייחס לריבוי לשונות העמים והמדינות. האחד יכנה זאת פטיש, השני 'האמר', כמובן גם בגרפיקות יחודיות (כתב). התפתחותה של הבינה המלאכותית והטכנולוגיות מאפשרים יותר ויותר הקלה על מלאכת התרגום בין עשרות שפות ודיאלקטים שונים.

אך מה כאשר מתעקש הילד 'היום אני לא מתקלח!', או שאמו מצהירה מצידה 'נמאס לי לוותר לכם'!, ואביו 'לא נורא, שלא יתקלח הערב. חוץ מזה, אולי תשתמשי במילים יותר עדינות?' מה הם אומרים?

האפשרות להבין רבדים נוספים של כל מילה, משפט והצהרה של הדוברים, כלומר – מה בעצם כל אחד מהם אומר? – נפתחת לצלילים מרתקים ופעמים רבות מפתיעים באמצעות נוכחות הנקראת 'הקשבה דינאמית'. מדובר בהקשבה אשר לוקחת בחשבון את הדינמיקה של מגוון הקולות המתרוצצים בתוך נפש האדם פנימה. משאלות, צרכים, פחדים ואיסורים, וכמובן גם קולה של המציאות שאומרת את דברה מן החוץ. הבה ננסה לשמוע.

'אני כל הזמן עושה מה שאתם אומרים ואתם מתייחסים אלי כמובן מאליו, בעוד שאחי הקטן סוחט מכם עידודים ומחמאות ואפילו הבטחות בשביל כל דבר שהוא עושה. אז בואו נראה מה יקרה כשגם אני אתחיל להיות קצת כמוהו!'. ההצהרה של הילד שהוא 'אינו מתקלח הערב', כוללת מנעד רחב של קולות. ומי יתרגם את משמעותם להוריו? יתרה על כן, מי יתרגם את הקולות החבויים של הילד, לו עצמו??

נמשיך הלאה, אל קולה של אמא 'אני גם ככה מרגישה גרוע על זה שאני עייפה מידי ולכן מוותרת לעצמי ולא פנויה להקשיב לילדים, ודווקא הילד שנותן לי תחושה שאני אמא טובה מתחיל גם הוא להתמרד?? אין מצב! אני לא מוותרת!' היישמע קולה הפנימי מבעד להצהרתה ש'נמאס לה לוותר'? יתכן מאוד שתחושתה לא תתורגם לעולם לשפה כלשהי מובנת. והאבא? 'אני חייב שקט היום מוקדם כי מחר אני מעביר מצגת בעבודה, רק שילך לישון כבר. עם מקלחת או בלי. חוץ מזה שהיא מזכירה לי את אמא שלי שלא היתה לה סבלנות אלי והוציאה עלי תסכולים שלה במקום לטפל בעצמה. לאמא שלי לא היה לי מצב להעיר שתדבר יותר בעדינות, כי המצב היה רק עוד מחמיר'.

האם יכולות להיות עוד פרשנויות (interpretations) לאמירות הקצרות שהשמיעו השלושה? איך נדע לשמוע את השפה המוסתרת מבעד לשפה המדוברת? האם מתרחשת העברה (transference) בין מערכות יחסים מעברם האישי של כל אחד מהשלושה, לבין התגובות שלהם אחד לשני? ואלי? ואיך נדע אם הפירוש, כלומר התרגום, שעלה בי בכלל נכון? וגם אם הפרשנות המסויימת שאני כמטפל שומע הנה נכונה, הרי סיכוי גבוה בהחלט הנו ששלושתם יתנגדו (resistance) לפירוש שלי. ומה אז אעשה? כיצד זה ישפיע על מערכת היחסים הממילא עדינה ביני לביניהם? וביניהם לבין עצמם? ולבסוף, הרי גם אם יקבלו את הפירוש שאציע, אז מה? האם די בכך כדי לחולל שינוי?

למידת שפה חדשה דורשת התמדה, תרגול, עקשנות, מוכנות לטעות ואורך רוח. כך במעבר מפורטוגזית לעברית. כך גם במעבר בין שפת המודע לשפת הטרום מודע, ובוודאי לקראת המעבר לשפת הלא-מודע. כיום, ישנם אמנם פרוטוקולים מוכנים מראש עבור רשימת סימפטומים ידועה מראש. אך היכולת לשמוע את הקול האישי כל-כך של האינדווידואל, הצליל החד-פעמי של הסובייקט, מבעד לשפתו המדוברת ומבעד לסימפטום המוחבא לראווה, הנה מלאכתם של לומדי ההקשבה הדינמית.

ד"ר צמח אסיף, פסיכולוג קליני

מנהל אקדמי של תכנית ההכשרה של תמורות

בית הספר לפסיכותרפיה